ערעור על החלטת המפרק בתביעת חוב                              

פורסם ב: יפויי כוח מתמשך | 0

בבית משפט המחוזי                                                                            פר"ק ______
בתל אביב

בעניין:

                      חברת _______ בע"מ ח.פ. 51-________ (בפירוק)
(להלן: "החברה" ו/או "החייבת")

ובעניין:

גב' _________ ת.ז. __________

ע"י ב"כ עו"ד שגיא בכור

מרח' האורגים 29/4, ת.ד. 40 אשדוד 7710001

טל: 08-8523123, פקס: 08-8564257
)“הנושה ו/או המערערת להלן:)                                                                                
ובעניין:

 

1.עו"ד __________מפרק החברה החייבת

בעצמו ו/או ע"י עו"ד ____

מדרך __________ תל אביב

(להלן גם "המפרק" ו/או "המנהל המיוחד")
           

  1. כונס הנכסים הרשמי

מרח' השלושה 2, תל אביב                                                                      ("הכונס הרשמי")

 

 

            ערעור על החלטת המפרק בתביעת חוב      

מוגש בזאת ערעור מטעם הנושה, הגב’ _________ על החלטת המפרק, עו”ד _______  מיום 7/1/21 או בסמוך לכך בתיק פר"ק ________, במסגרתה נדחתה חלק מתביעת החוב המוצקה אשר הוגשה מטעם המערערת כנגד החברה החייבת על סך של _____________ ₪ (להלן: “תביעת החוב") וזאת ללא כל הצדקה ממשית.

בהתאם, מבוקש להורות ולקבוע, כי הכרעת המפרק בתביעת החוב תוגדל, כך שתביעת החוב תיוותר על כנה על מלוא הסכום ששולם בפועל ו/או לכל הפחות תיבדק מחדש (או אז ראוי וצודק כי תתקבל).

כללי

  1. החברה פעלה בתחום ייזום פרויקטים גם בתחום התחדשות עירונית. לימים נקלעה החברה לקשיים ומונה לחברה מנהל מיוחד, הוא עו"ד _____. כך ביום __________ ניתן בבית המשפט המחוזי צו לפירוק החברה החייבת ולמינוי עו"ד ________, כמנהל מיוחד לחברה. ביום _______ מונה המנהל המיוחד, עו"ד ____________, כמפרק קבוע לחברה החייבת.

 

  1. במועד מתן צו הפירוק ע"י בית המשפט הנכבד, החברה החזיקה בזכויות בפרויקט יחיד ברחוב ________ ברמת גן, בהתאם להסכם התמ"א בינה ובין בעלי הדירות הקיימות מיום 1/11/11, אשר כלל עבודות חיזוק, שיפוץ והרחבה של הבניין הקיים וכן בניית תוספת של 10 דירות חדשות בגג הבניין.

 

  1. ביום 14/5/19 ניתנה החלטת בית בית המשפט הנכבד לפיה נעתר כב' בית המשפט לבקשת המפרק להכריז כנכס מכביד על 10 הסכמי רכישה בהם התקשרו 10 רוכשי הדירה עם החברה החייבת, לרכישת דירות בפרויקט התמ"א 38/1 ברח' ___________ ברמת גן (להלן "הפרויקט"), וביניהם גם המערערת הייתה אחת מרוכשי הדירות הנ"ל.

 

  1. ביום 6/11/19 נעתר בית המשפט הנכבד לבקשת המפרק ואישר את מכר זכויות והתחייבויות החברה החברה בפרויקט לרוכשת – חברת __________ בע"מ בתמורה לסך של 4,500,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין. המפרק גבה לחשבון הפירוק את מלוא תמורת הסכם המכר בסך של 4,500,000 ₪ בתוספת מע"מ, לפי ס' 6 למכתבו הנ"ל.

 

  1. הנושה המערערת, הינה _____________ בזמנים הרלוונטיים לעניינינו, והיא הגישה תביעת חוב למפרק בסך של _________________ ₪, עבור כספי רכישת דירה מס' _____ בפרויקט ברח' ___________ ר"ג, היא הדירה הדרום מזרחית בקומה ___, (להלן "הדירה") כאשר תביעתה נתמכת בין היתר במסמכים שונים, לרבות: תצהיר, חשבוניות מס, הסכם מכר מיום 18/6/15 וכן טבלת ריכוז תשלומים.

 

  1. אין חולק, כי סכום המכר אשר נרשם בהסכם המכר הינו הסך של ___________₪, וכי הנושה העבירה בפועל הסך של ____________ ₪ סה"כ.

 

  1. בפועל, הכיר המנהל המיוחד בתקבולים עבור הדירה בסך של _________ ₪ בלבד בצירוף מע"מ כולל בסך של ___________ ₪ מתוך הסך הכולל של ___________ ₪, שאין חולק כאמור ששולמו בפועל, קרי הסך של  __________ ₪ לא הוכרו כתשלומים על חשבון הדירה. מצ"ב העתק מכתבו של המפרק החברה לח"מ, בקשר לתביעת חוב של המערערת, מסומן א', ומהווה חלק בלתי נפרד הימנו. ראה גם ס' 54 למכתב הנ"ל בעמוד 7, שם רשומים הסכומים האמורים.

 

  1. ביום 7/1/21 או בסמוך לכך נדהמה הנושה לקבל את מכתבו של המנהל המיוחד, עו”ד _______ במסגרתו הוא הודיע לה על דחיית חלקית של תביעת החוב שהגישה, ובנסיבות אלו מוגש ערעור זה, מאחר והנושה ממאנת להבין מדוע תביעת החוב שהגישה נדחתה בחלקה ללא כל סיבה ממשית!
  2. ערעור זה הינו כאמור על אותו הסכום שלא הוכר בסך של ___________ ₪, כאשר בפועל שולמו על חשבון הדירה כאמור הסך של ___________ ₪.

 

  1. המפרק מצא עקרונית להכיר במתן קדימות ל-10 הרוכשים (והנושה בעניינינו הינה חלק מאותם 10 הרוכשים) ביתרת כספי תמורת המכר (נושים מובטחים בשל הערת אזהרה הרשומה לטובתם).

 

  1. טוען המפרק, כי עד לשנת 2019 הכיר המחוקק בתקנות המכר באפשרות של רף אחיד (לרבות בפרויקטים של תמ"א 38/1) לתשלום של עד 60% מן התמורה בגמר השלד של קומת הדירה המהווה בטוחה בגינה נרשמה הערת אזהרה לטובת המערערת. כלומר תשלום מקסימאלי בפועל לפי התקדמות הבנייה בפועל. ראה סעיף 45 למכתבו הנ"ל של המפרק.

 

  1. משכך הכיר המפרק בסך של 60.4% מסכום תמורת המכר המהווה הסך של כ-____________ ₪ בלבד מתוך כל תשלום התמורה שבוצעה כמעט במלואה (כ-98.5% שולם מהתמורה).

 

  1. המערערת איתנה בדעתה, כי שגה המנהל המיוחד כאשר דחה חלקית את תביעת החוב, ללא כל הנמקה ממשית לגופו של עניין. הדברים יובאו להלן עם ראיות ממשיות ע"מ להראות לבית המשפט הנכבד, כי המפרק טעה בהכירו חלקית בלבד בתביעת החוב של המערערת, הן מכיוון שהפרויקט התקדם משמעותית מעבר לגמר בניית השלד, והן מכיוון שכספי המערערת שימשו בפועל לקידום הפרויקט לטובת כלל הדיירים בבניין.

 

נימוקי הערעור:

 

  1. הנכון הוא, כי החייבת פנתה אל הנושה בבקשה להקדים תשלומים מאחר והחברה החייבת הייתה זקוקה למימון להמשך הבנייה, ומובן שהנושה נתנה בחב' החייבת אמון. את הכסף העבירה הנושה לחייבת כנגד חשבוניות מס מסודרות, ובשל יחסי האמון בין הצדדים לא ערכה הנושה עם החייב הסכם נפרד / נוסף בכתב, פרט למסירת השיקים / העברות בנקאיות שמסרה הנושה לידי החייבת וקבלות וחשבוניות המס שהוצאו כנגדן לפי הדין.

 

  1. בהחלטת המפרק בס' 2 למכתבו הנ"ל, טען המפרק, כי החברה החייבת מכרה את הדירות למקורבים לבעלי החברה (חוץ מ-3 דירות), קרי 7 דירות נמכרו כביכול בהנחה משמעותית. בתחילה וע"פ דו"ח השמאי גולדקלנג ענבל כץ היו אמורים להיות בפרויקט 12 דירות שהוערכו בסך של 12 מיליון שקל תקבולים (ראה עמ' 24 לדו"ח השמאי). בפועל, עיריית רמת גן הורידה את המס' הדירות בפרויקט מ-12 דירות לסך של 10 דירות בלבד, ובפועל התקבלו עבור כל הדירות סכום דומה עד זהות לסכום אשר היה אמור להתקבל בגין 12 דירות. כלומר 10 דירות נמכרו במחיר שלא פחת ממחיר 12 הדירות במקור. כלומר, "המקורבים" למעט ההגדרה עצמה לא זכו לכל הנחה בפועל. מצ"ב עמודים נבחרים מסקר ראשוני (דו"ח 0) תוספת בנייה ושיפוץ לפי תמ"א 38 לבניין מגורים קיים ברח' ________ רמת גן, מסומן ב', ומהווה חלק בלתי נפרד מערעור זה. לציין, כי הדו"ח במלואו נמצא בידי מפרק החברה, והוא אינו מצורף ע"מ לא להכביד יתרה על תיק בית המשפט הנכבד.

 

  1. עד היום לא הוכח ולא נקבע ע"י שום שמאי מקרקעין כלשהו, כי בתקופה הרלוונטית שבה נמכרו הדירות בפרויקט הנ"ל (ללא חניה ) הדירות נמכרו בהנחה כלשהי. 3 הרוכשים האחרונים שרכשו דירה ואינם "מקורבים" כפי שהוגדרו ע"י המפרק, לא הייתה להם בעיה מבחינה פיננסית ורישומית ברכישת הדירה בשלב מאוחר יחסית, שהרי בבניין נרשמה כבר יחידה רישומית עם תתי חלקות לכל הדירות (ע"י עו"ד אברהם פסי) וכבר נגמר בניית השלד של הבניין, ולכן מי שקונה באמצע הדרך עם וודאות גבוהה יותר אמור לשלם מחיר גבוה יותר מאשר מי שקונה בתחילת הדרך לפני שיש בנייה כלשהי, ונוסיף על זה את אלמנט הזמן אשר גרם לעליית המחירים באזור המרכז בתקופה הזו, כמו גם ההטבה אשר ניתנה לכל הרוכשים במכירה המוקדמת (PRE SALE).

 

  1. בהתייחס לאמור בס' 3 למכתב המפרק, החברה המשיכה ועשתה כל מאמץ לקדם את הפרויקט והמשיכה להעסיק קבלני משנה ע"מ לסיים את הפרויקט, לדוגמא קבלן בניין סאלי חורי, קבלן חשמל מיקי, וכמו כן קבלני אינסטלציה – כולם הועסקו במהלך שנת 2017. מצ"ב פירוט של כ-130 השיקים שניתנו לספקים ונפרעו ע"י החברה החייבת בין התאריכים 1/1/2017 ועד 31/12/2017 בסכום כולל של 1,478,974 ₪ מחשבון בנק החברה החייבת בבנק לאומי, כאשר בכל שיק רשום תאריך השיק, זמן פירעון השיק, מס' אסמכתא וסכום השיק. מצ"ב פירוט השיקים, מסומנים ג', ומהווים חלק בלתי נפרד מערעור זה.

 

  1. הכספים בגין יתרת רכישות הדירות (כלומר הכספים שלא שולמו בפועל) לא הועברו ליזם עצמו/ לחברה החייבת מהסיבה שרוכשי הדירות פחדו שהכסף יעוקל בגין התביעה של דיירי הבניין הקיימים כנגד היזם והחברה החייבת.

 

  1. יצוין, כי הפרויקט התקדם משמעותית מעבר לבניית השלד, וכי הבניין היה במצב של גמר ובכלל עבודות השלד, גמר כל כלונסאות הבניין לרבות החיזוק, גמר פיר המעלית (חוץ מפתחי המעלית), גמר אינסטלציה לרבות בורות ביוב לבניין, גמר הכנות של החשמל השחור לרבות חיווט בכל הדירות לרבות השטח הציבורי ובניית ארונות החשמל לפי הגדרת חברת החשמל, כולל מחיצות פנים של כל הדירות והכנת משקופים לדלתות וויטרינות אלומיניום כולל הכנות של כלל המטבחים לפרויקט. כל הדברים הללו אפשר לראותם לפי שיקים שנפרעו לספקים והעבודות שבוצעו בפועל, וגם לפי דו"חות המהנדסים של בדק הבית שבדקו את כל הדירות ע"פ בקשת החברה החייבת. דו"ח זה אינו מצורף מפאת אורכו, אך כמו כל שאר המסמכים נמצא בידי המפרק לאחר שנמסר לנציגו.

 

  1. עוד יצוין, כי בפרויקט הסתיימו עבודות החיזוק של כלל הדירות הקיימות, לרבות בניית המרפסות והוספת הממדים, למעט גמרים אחרונים המוערכת בכ-15% בלבד מהעבודות.

 

  1. אין חולק, כי הכסף של המערערת הגיע לידי החברה החייבת, ואין אף בפי המנהל המיוחד טענה כלשהי, כי הכסף לא שימש את צורכי החברה או כי הוחזר הכסף בדרך כלשהי לידי המערערת / הנושה. אין כופר בס' 14 למכתב המפרק, כי המערערת שילמה _____________ ₪. הטענה לא להכיר בכל תשלומי הדירה היא טענה מקוממת, כי הנימוק בס' 15 למכתב הכרעת החוב הנ"ל, כי הדבר נעוץ בכך כי חלק ממחיר הדירה שולם לאחר שהעבודות בפרויקט פסקו, ולכן המפרק אינו יכול להכיר בכספים אלו.

 

  1. הכיצד כל התשלומים ששולמו לחברה החייבת וקיבלו בגינם חשבונית מס / קבלה והוכר התשלום בגינם לגבי מס רכישה ואף הוכח מעבר לכל ספק, כי גם בשנת 2017 תוך כדי ההליך עם הכונס נכסים הזמני עו"ד גזית, המשיכו עדיין העבודות בנייה בפרויקט וכל זאת ע"מ לנסות ולחלץ את הפרויקט מן המשבר אשר היה שרוי בו. לכן ללא יוצא מן הכלל, וכפוף לעשרות רבות של שיקים שמפורטות בדף הבנק של החברה, הכיצד המפרק / רואי החשבון של החברה, שמונו במיוחד לצורך החקירה האמורה, טעו טעות כה בסיסית?

 

  1. ומיותר לציין, כי המפרק המיוחד קיבל לידיו פרויקט עם לא מעט כשלים אך מחינת אחוזי הבניה בקירוב ל-80% מן הפרויקט בוצע לפי חוק מכר. לכן על המפרק להכיר לכלל רוכשי הדירות לפחות כ-80% מסך תקבולי הדירות ולא 60% כפי שקבע המפרק, וכמו כן מכיוון שגם החברה וגם כלל הדיירים נהנו מהקדמת התשלומים של המערערת אין ספק שמגיע למערערת את כל כספה ששילמה בגין רכישת הדירה, או לפחות להכיר בחלקה היחסי של כלל התשלומים לפי האחוז תשלום שמשולם בפועל (מכיוון שלא יספיק ככל הנראה התשלומים לכלל הנושים).

 

  1. יתרה מכך, ישנו גם כופר חניה בסך של 1,000,000 ₪ אשר אמור לחזור לידי המפרק ולהתחלק בין כל בעלי הדירות, דבר אשר מוסיף את הסך של כ-100,000 ₪ לכל דירה. הכסף הנ"ל שולם מראש עוד לפני קבלת היתר הבניה, מאחר והיה תנאי להיתר הבניה, כך שהוא בכל מקרה אמור להיות מוחזר לכלל הדיירים (ואינו מכיל רכיב מע"מ), כך שכלל הכספים שיש לחלק לדיירים הינו 4,500,000 ₪ + מע"מ וכן 1,000,000 ₪ נוספים.

 

  1. לציין, כי התשלום לחברה החייבת בוצע באמצעות שיקים / העברות בנקאיות, וכי התקבלו כנגדם חשבוניות מס כדין, לעניין זה הדגישה הנושה, כי את התשלום מסרה לחייבת בשיק / העברה בנקאית מאחר והיו יחסי אמון וקרבה עם מנהל החייבת, וכי מקור הכספים הינם כספים שנחסכו על ידה במשך כל חייה מעבודתה כ________ וכנגד משכנתא שלקחה המערערת בבנק _______ בע"מ (כנגד שעבוד נכס אחר של המערערת) כמו גם הלוואה נוספת שלקחה מבנק לאומי לישראל בע"מ בסך של ____________ ₪. לעניין זה מסבירה המערערת לבית המשפט הנכבד,  כי הינה עובדת במשך כ-14 שנה מבוקר עד ערב כמנהלת בכירה (בנוסף להיותה אם ל-3 ילדיה). מצ"ב העתק לדוגמא של תשלום מיום 12/5/2017 בסך של 180,000 ₪ אשר בגינו הוצאה קבלת דחויים מס' ______ וכן חשבונית מס מס' ____ של החברה החייבת, מסומן ד', ומהווה חלק בלתי נפרד מערעור זה.

 

  1. עוד הדגישה הנושה במסגרת תצהיריה הנ”ל, כי הכספים נמסרו לחייבת בשל טענתה שהיא זקוקה לה לצורך קידום הבניה והימנעות מעצירת הפרויקט, וכי בשל יחסי האמון לא ערכה עם החייבת הסכם כלשהו פרט למסירת השיק שמסרה / העברות בנקאיות שבוצעו.

 

  1. זאת ועוד, הנושה מדגישה בפני בית המשפט הנכבד, כי לפני העברת הכספים, הגיעה אל הבניין הפרויקט ברח' __________ ר"ג מספר פעמים ע"מ לראות את התקדמות הפרויקט במו עיניה.

 

 

 

 

  1. על כן פעלה הנושה במסגרת רצונה לקדם את הפרויקט ולהביא למימושו, פעלה כמפורט להלן:                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                  א.      ביקור בפועל פעמים רבות באתר הבנייה בפרויקט, לרבות בדירת המערערת שנבנתה.

ב.      בחירת המטבח לדירתה של המערערת.

 

ג. סימון נקודות החשמל בדירת המערערת, נקודות חשמל שנעשו בפועל.

 

ד. הכנת מיזוג אויר בכל הדירה, לרבות חלוקה לפי גודל מזגנים בחדרים.

 

ה. הכנה לתשתית לג'קוזי במרפסת הסלון.

 

ו. הכנה למנגל חשמלי במרפסת הסלון.

 

ז. הכנה לאינטרפוץ 4 דרך במקלחון הורים כולל הדמיה של כל המקלחת בעזרת מעצבת פנים.

 

  1. דא עקא, שבסופו של יום אין מחלוקת עובדתית שמנהל החברה החייבת עבר תאונת דרכים קשה בחודש 3/18, ולא השלים בסופו של יום את הבנייה בפרויקט, ותחת זאת ביקשו נושיו לפרק את החברה, ולכן אין להטיל על הנושה מכה נוספת של דחיית חלקית של תביעת החוב, מעבר למכה הקשה שהונחתה עליה עת התבשרה, לדאבונה הרב, על עצם הליך פירוק החברה המתנהל בתיק זה כנגד החברה החייבת, אשר הוא כשלעצמו לא מבשר לנושה את הבשורה על השבת מלוא כספה!

 

  1. כלומר מאחר ואין חולק, ולא נאמר אחרת ע"י המפרק, ולא הוכח אחרת עד היום בכל הליך אחר, שהכספים אכן שימשו את החברה החייבת לקידום הבנייה בפרויקט, מבוקש לקבל את התשלום החלקי ממילא האמור להתקבל בידי כל רוכש דירה בפרויקט, לפי החלק אותו שולם בפועל.

 

  1. בהקשר זה, יודגש כי הנושה מעולם לא ויתרה לחייבת על החוב או חלק ממנו.

 

  1. בנסיבות אלו, המערערת תטען, כי אין ספק שהונחה בפני המפרק תשתית ראייתית מגובה במסמכים, לרבות ההמחאות/העברות בנקאיות שנמסרו על ידי המערערת לתשלום לחייבת, וכי נקטה בכל הדרכים החוקיות העומדות בפניה במסגרת יכולותיה הסבירות.

 

  1. בנסיבות העניין, דומה כי לא מן הראוי לפגוע פגיעה אנושה בזכות קניינה של הנושה בנימוקים פורמאליים ולא מהותיים, בשים לב לכך שהמפרק אפילו לא טרח לקבל את תגובת החייבת לתביעת החוב ומכל מקום לא מצא לנכון לשתף את הנושה בתגובה זו, ככל והוגשה, ומבקשת החייב, מעבר לעובדה שלא הוגשה כל התנגדות מטעמו, מלמדת על הודעת בעל דין בחוב הפסוק.

 

  1. אזכורן של טענות כלליות ו/או השערות לא מבוססות ע”י המפרק מחזק את טענת המערערת כי אין מקום להותרת הכרעה שנתקבלה על סמך השערות, ובנסיבות הקיימות יש לראות את ההכרעה כהחלטה נטולת מסמכים כלשהם שיכלו להקנות לה טיב הכרעה מנומקת.

 

  1. זאת ועוד, הותרת ההכרעה על כנה תסב פגיעה קשה בזכות היסוד של המערערת שקניינה לא ייפגע, בעוד שמנגד מאחר ואין מספיק כספים בקופת הפירוק, הרי שהחלוקה בין הצדדים תהיה לפי מה ששולם בפועל לידי החברה החייבת כנגד קבלה/ חשבונית מס כדין ולא לפי כל מפתח אחר.

 

  1. תוצאה של קבלת הערעור מתיישבת עם הוראת סעיף 75 לחוק בתי המשפט [מנוסח משולב], (סעיף 75 לחוק בתי המשפט, קובע כדלקמן: "כל בית משפט הדן בעניין אזרחי מוסמך לתת פסק דין הצהרתי, צו עשה, צו לא-תעשה, צו ביצוע בעין וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו". ההוראה דנא המקנה לבית המשפט סמכות להעניק כל סעד שנראה נכון או דרוש בנסיבות העניין.

 

  1. תצהיר הנושה,  מצ”ב לערעור זה כחלק בלתי נפרד ממנו, ומסומנת ה'.

 

  1. אשר על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד לקבל את הערעור ולקבוע כי הכרעת המפרק תבוטל, וכי תביעת החוב מטעם המערערת תתקבל במלואה או לפחות בחלקה היחסי לפי שיעור החלוקה בפועל לנושים מובטחים.

 

  1. יהיה זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לערעור זה.

 

 

 

 

_________________________

שגיא בכור, עו"ד

ב"כ המערערת

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *