מהי קבלת החלטות נתמכת?

קבלת החלטות נתמכת היא כלי משפטי חדשני (הוסדר בישראל בשנת 2016 במסגרת תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית), אשר נועד להוות חלופה לאפוטרופסות. ההסדר מאפשר לאדם בגיר (מעל גיל 18) המתקשה בהבנת מידע ובקבלת החלטות בענייניו, אך מסוגל לקבלן בעזרת תמיכה, להיעזר באדם אחר לשם כך. בשונה מאפוטרופסות אשר מגבילה את עצמאותו של האדם, מנגנון זה שומר על האוטונומיה המלאה שלו ומכבד את זכותו לנהל את חייו.

פרק 1: קבלת החלטות נתמכת במספרים (נתונים בישראל)

למרות שמדובר בהסדר משפטי צעיר יחסית, הנתונים הרשמיים מראים על צמיחה והתבססות של התחום:

• היקף הצווים בבתי המשפט: על פי דוחות משרד המשפטים, במהלך שנת 2023 ניתנו כ-320 מינויים של תומכי החלטות, עליה לעומת כ-300 מינויים בשנת 2022.

• הכשרת אנשי מקצוע: עד שנת 2021 בלבד, הוכשרו למעלה מ-100 תומכי החלטות מקצועיים שעברו את ההכשרה הייעודית מטעם האפוטרופוס הכללי ופועלים בשטח.

• בחינה ושיפור מתמיד: תחום זה מלווה במחקרים שוטפים, כגון מחקר רחב של מכון ברוקדייל (2020-2021) שכלל 35 חקרי מקרה וראיונות עומק, ונועד לשפר ולדייק את הנהלים ואת השירות הניתן לאזרחים.

פרק 2: עקרונות היסוד ותחומי הסיוע

המהות של קבלת החלטות נתמכת נשענת על חלוקת תפקידים ברורה בין האדם לתומך:

• האדם במרכז: ההחלטה מתקבלת אך ורק על ידי מקבל ההחלטות; הוא זה שחותם עליה והוא האחראי הבלעדי לתוצאותיה.

• סיוע, לא החלפה: תומך ההחלטות בשום שלב לא מקבל את ההחלטה במקום האדם. תפקידו לאסוף את המידע, לפשט אותו לשפה מובנת, לשקף אפשרויות ולתווך מול גופים.

• תחומי פעילות: צו המינוי יכול לכלול תמיכה בנושאים כספיים (כגון ניהול חשבון וחתימה על חוזים), עניינים אישיים (כגון בחירת תעסוקה ומקום מגורים), ועניינים רפואיים (כגון קבלת החלטה על הליך רפואי).

פרק 3: תנאי הזכאות (מי נתמך ומי תומך?)

התנאים לאדם המבקש תמיכה:

• בגיר מעל גיל 18 המתגורר קבע בישראל.

• בעל יכולת לבטא את רצונו ולקבל החלטות עצמאיות, בתנאי שמונגשת לו התמיכה הראויה.

• מסכים בצורה מפורשת למינוי התומך.

התנאים לתומך ההחלטות:

• אמון וקרבה: צריך להיות אדם שמקבל ההחלטות מעוניין בו וסומך עליו. לרוב מדובר בקרוב משפחה או מכר הפועל בהתנדבות.

• היעדר ניגוד עניינים: על התומך להיות נטול כל ניגוד עניינים מול האדם, ואסור שיתקיימו ביניהם יחסי תלות הפוגעים באדם.

• מגבלות משפטיות: אסור שהתומך ישמש במקביל כאפוטרופוס או מיופה כוח מתמשך פעיל של אותו אדם.

• תומך מקצועי: במקרים בהם לאדם אין קרוב מתאים בסביבתו, ניתן למנות תומך מקצועי אשר פועל כבעל מקצוע (לרוב בשכר). עליו להיות בעל ניסיון רלוונטי ולעבור הכשרה קפדנית שאושרה על ידי משרד המשפטים.

פרק 4: שלבי התהליך למינוי התומך

1. הגשת הבקשה: מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה. ניתן להגיש אותה כבקשה נפרדת, במהלך דיון על מינוי אפוטרופוס, או כחלק מהליך משפטי אחר הנוגע לאדם. מומלץ לצרף חוות דעת מקצועיות והתייחסויות של בני משפחה כדי לעזור לבית המשפט להכריע.

2. פגישת מידע ותיאום: לפני קבלת ההחלטה, בית המשפט מפנה את מבקש התמיכה ואת התומך המוצע לפגישה עם נציג האפוטרופוס הכללי. בפגישה מובהרים גבולות האחריות, ניתנים הסברים על הסמכויות מול צדדים שלישיים, ומתבצע תיאום ציפיות מלא.

3. מתן הצו וליווי להמשך: לאחר החלטת בית המשפט והוצאת צו המינוי, הצדדים מופנים להדרכה בסיסית של כ-3 שעות. תומכים מתנדבים רשאים ומוזמנים להשתתף בקורס הכשרה חינמי מטעם הממשלה, שבסיומו ניתן לקבל ליווי מקצועי באופן אישי או קבוצתי.

פרק 5: פיקוח, בקרות וסיום ההסדר

• מנגנון הפיקוח: מפקחים מטעם האפוטרופוס הכללי רשאים לדרוש מידע, מסמכים ואף לקיים ביקורי בית כדי לוודא שהתומך ממלא את תפקידו לטובת האדם. במידת הצורך, הציבור יכול להגיש תלונות על תפקוד התומך לממונה באפוטרופוס הכללי.

• תשלום: תומך החלטות מקצועי יקבל שכר על עבודתו, ולעיתים גם תומך רגיל, אך ורק אם בית המשפט קבע זאת מפורשות בצו המינוי.

• סיום וביטול הצו: בית המשפט יכול לבטל את הצו אם מקבל ההחלטות אינו מעוניין יותר בתומך הספציפי, אם התומך התפטר, או אם תפקוד התומך פוגע באדם. כמו כן, הצו מתבטל או פוקע אוטומטית אם חל שינוי מהותי במצבו של האדם (לטובה או לרעה), במקרה של פטירת אחד הצדדים, או במקרה של פרידה אם השניים היו בני זוג.